היום, ט"ו בשבט, לפני 66 שנים התכנסה כנסת ישראל לראשונה ובירושלים. דוד גדנקן עם 10 דברים שרציתם לדעת על הכנסת.

א. בחודשים הראשונים של שנת תש"ח (1948), טרום ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, החליטה ההנהלה הציונית (זו שניהלה את האוכלוסיה היהודית בארץ ישראל), לייסד את "מועצת העם", נקבע מפתח מפלגתי על פי "אסיפת הנבחרים" שפעלה אז. מועצת העם כללה 37! חברים ומהם נבחרה "מנהלת העם" (הממשלה טרום הקמת המדינה).

ב. במעמד הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, הוחלט כי מועצת העם תקרא "מועצת המדינה הזמנית". הכוונה הייתה שזו תהא הסמכות המחוקקת עד לקיום בחירות בישראל ולהקמת מוסדות שייבחרו.

ג. בחירות ראשונות במדינה החדשה שזה עתה נוסדה התקיימו ב-25 בינואר 1949 (כ-8 חודשים מאז הכרזת העצמאות). ההתכנסות הראשונה של האספה המכוננת, נערכה בירושלים בט"ו בשבט תש"ט (14 בפברואר 1949). עברו יומיים בלבד מאז כינוסה של האספה המכוננת והתקבל חוק המעבר, שם האספה שונה ל"כנסת ראשונה".

ד. לברי האוריין, השם כנסת מובן מאליו. בהיסטוריה שלנו הכרנו את הכנסת הגדולה שהייתה למעשה אספת זקני העם. כאן החובה להזכיר את אשר כתב ד"ר זרח ורהפטיג ממנהיגי התנועה הדתית לאומית, תלמיד חכם ומשפטן "אני מחפש בכל דרכינו ובכל חידוש חיינו המדיניים קשר עם המסורת שלנו, כי אנו מחדשים ומחיים מדינה עתיקת ימים. הפרלמנט הראשון אחרי שיבת ציון הראשונה היה הכנסת הגדולה, מספר חברי הכנסת הגדולה היה 120".

ה. רעיונו של ד"ר ורהפטיג התקבל והפרלמנט הישראלי אכן נקרא הכנסת ומספר חבריו נקבע ל-120. לכנסת ישראל שזה עתה הוקמה, לא היה מקום כינוס. בתחילת דרכה הישיבות התקיימו בתל אביב. פעם בבית דיזנגוף (לימים מוזיאון תל אביב), בבנין קולנוע "קסם", בבית המלון "סן רמו" ועוד. הכנסת עברה להתכנס בירושלים בסוף חודש דצמבר 1949. הישיבות הראשונות התקיימו בבניין הסוכנות היהודית. ב-13 במרץ 1950 החלה הכנסת לפעול במרכז ירושלים ברחוב המלך ג'ורג' בבית פרומין. שם פעלה כ-16 שנים עד שעברה לבניינה דהיום בגבעת רם בירושלים.

ו. חוק יסוד הכנסת התקבל רק בכ"ב שבט תשי"ח (12 בפברואר 1958) שם נקבע בסעיף הראשון "הכנסת היא בית הנבחרים של המדינה". בסעיף השני נקבע: "מקום מושבה של הכנסת הוא ירושלים" ובהמשך "הכנסת בהיבחרה תהיה בת מאה ועשרים חבר" הסעיפים האחרים פרטו את אורך כהונתה של הכנסת, את הזכות לבחור ולהיבחר, את שיטת הבחירות לכנסת, חסינות חברי הכנסת והבניינים בה תפעל, את שיטת העבודה של הכנסת כולל בחירתן ועבודתן של ועדות הכנסת.

ז. בסעיף 8 קבע חוק היסוד כי משך כהונתה של כנסת מיום היבחרה יהא 4 שנים. (אנו לקראת בחירות מס' 20 והכנסת פעילה כ66 שנים – עשו החשבון וחייכו). בחוק נקבע כי בחירת לכנסת תערכנה (בד"כ) ביום ג' השלישי של חודש חשוון. לכנסת הזכות לחוקק (כפי שקרה השנה) חוק פיזורה והקדמת בחירות. חוק היסוד מפרט גם התנאים לפיזור כנסת וכו' וכו'. לבחור לכנסת זכאי מי שהוא אזרח מדינת ישראל ותושב קבע בה (פרט לימאים ולשליחי מדינה בחו"ל) ואשר מלאו לו 18 שנה. הזכות להיבחר היא לאזרח המדינה שזו אזרחותו הבלעדית והוא בן 21 שנים.

ח. שיטת הבחירות לכנסת נקבעה בחוק "הכנסת תיבחר בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות". שינוי סעיף זה מחייב הצבעה של רוב חברי הכנסת. חוק המחוקק בכנסת ישראל מתקבל רק אחרי שלוש "קריאות" דהיינו הצבעות. בד"כ לאחר קריאה ראשונה החוק חוזר לוועדה של הכנסת לדיון וניסוח סופי. נציין כי אם הכנסת רוצה להאריך את כהונתה קיימת החובה לקבל להחלטה שכזו רוב של 80 חברי כנסת.

ט. כיוון שאנו עומדים בתקופה של טרום בחירות לכנסת ה20, אזכיר כי הכנסת מחוקקת את אחוז החסימה לכניסת רשימה לכנסת. כיוון ששיטת הבחירות הינה יחסית ובוחרים ברשימה (להבדיל מבחירה אישית הקיימת בארצות רבות), הביעה הכנסת בחקיקתה כי הדמוקרטיה "אינה סובלת" ריבוי רשימות (חלקן קיקיוניות), הועלה אחוז החסימה. הנושא החשוב ביותר בזכות להיבחר נחקק בחוק ובפירוש שנתן לו בית המשפט העליון בשבטו כבית דין הגבוה לצדק, הכוונה לנושא, פסילת רשימה מהזכות להיבחר. החוק בעניין קובע כי לא תשתתף רשימה שבמטרותיה או במעשיה שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, שלילת אופיה הדמוקרטי של המדינה או שבמצעה הסתה לגזענות. בג"צ חייב כי הסעיפים הנ"ל יהיו מרכיב דומיננטי בצע המפלגה ויש ראיות מכריעות כי המפלגה חורת למימוש יעד זה.

י. הכנסת תתכנס לישיבתה הראשונה ביום ב' בשבוע השני שלאחר השבוע בו התפרסמו תוצאות הבחירות. אם תאריך זה נופל ביום חג או בערב חג, הכנסת תתכנס ביום החול הקרוב שלאחר החג, כשלושה שבועות לאחר הבחירות. הכנסת כגוף המחוקק היא עליונה על הממשלה שמכהנת מכוח אמון הכנסת. הפיקוח על עבודת הממשלה מבוצעת בכנסת באמצעות ועדותיה. הבעיה העומדת בשנים האחרונות, היא עליונות הכנסת, כסמכות המחוקקת, על הסמכות השופטת. זו פלוגתא רבתי לה נקדיש בעז"ה טור מיוחד.

נסיים בתפילה כי הבחירות הבעל"ט, יערכו תוך שלום ואחווה, שהוויכוח לא יגרור ח"ו שנאה ואלימות. וביום חגה של הכנסת נאחל לה בעתיד עבודה פוריה לתועלת הציבור.